שליטה בלחץ תוך-עיני
העין היא איבר בצורת כדור, המכיל נוזלים המופקים בתוכו ומנוקזים החוצה באופן סדיר דרך תעלות ניקוז מיוחדות. כל הפרעה בתהליך הניקוז עלולה לגרום לעלייה בלחץ בתוך העין.
שליטה בלחץ תוך-עיני מוגבר, היא המפתח לבלימת התדרדרות מחלת הגלאוקומה. מדובר בגורם הסיכון העיקרי למחלה ושהינו בר טיפול. לחץ מוגבר זה עלול לפגוע בעצב הראייה, וכתוצאה בשדה הראייה (הגדרת גלאוקומה).
מהי רמת הלחץ התוך-עיני הנחשבת תקינה ומהי רמה גבוהה?
לחץ תוך-עיני נורמלי אצל מבוגרים נע בין 10 ל-23 מ"מ כספית. הלחץ אינו קבוע ומשתנה יומית. הלחץ נמדד באמצעות מכשירי טונומטריה הנמצאים בשימוש במרפאות רופאי עיניים. לחץ העולה על 23 מ"מ כספית מוגדר כ"יתר לחץ תוך-עיני" OHT – ocular hypertension.
מהם התסמינים המלווים לחץ תוך-עיני גבוה?
ברוב המקרים עליית הלחץ אינה מלווה בתסמינים. רק עלייה חדה וניכרת עלולה לגרום לתחושת כאב או דקירות בעין, לצד הפרעות ראייה אפשריות.
האם יתר לחץ תוך-עיני מעיד בהכרח על מחלה?
לא בהכרח. כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 40 סובלת מלחץ תוך-עיני גבוה, אך רק חלק קטן מקרב אוכלוסייה זו אכן מפתח מחלות כגון גלאוקומה. ללא ראיות לפגיעה בעצב הראייה או בשדה הראייה (הגדרת גלאוקומה), מדובר בגורם סיכון בלבד ולא במחלה ממשית.
כיצד מבחינים רופאים אם מדובר ביתר לחץ תוך-עיני או בגלאוקומה?
אבחנת "יתר לחץ תוך-עיני" ׁ(OHT) מתקבלת כאשר מתקיימים התנאים הבאים: הלחץ נמדד פעמיים מעל 23 מ"מ כספית, עצב הראייה תקין ללא סימני נזק, בדיקות שדה הראייה והדמיות עצב הראייה תקינות, וכן לא קיימים מצבים רפואיים או מבנה עיניים החותרים לעלייה בלחץ. סמני נזק בבדיקות שתוארו עלולים להחשיד לגלאוקומה.
תהליך האבחון כולל בדיקת מבנה העין, מדידת הלחץ התוך-עיני, בחינת עצב הראייה ובדיקת עובי הקרנית, לצד הדמיות ממוחשבות של עצב שדה הראייה.
אובחנתי עם יתר לחץ תוך-עיני, האם נדרש טיפול?
במשך שנים רבות התקיימה מחלוקת לגבי הצורך בטיפול למצב זה, מכיוון שהוא נפוץ יחסית אך רק אחוז קטן מהסובלים ממנו יפתחו לבסוף נזקי גלאוקומה, הטיפול הוא לכל החיים והוא כרוך בסיכון לתופעות לוואי.
מחקר גדול שנערך בנושא ב-2002 הראה כי 4.5% מהמטופלים ליתר לחץ תוך-עיני פיתחו גלאוקומה בתוך 5 שנים, לעומת 9.5% מהלא מטופלים. בעקבות ממצאים אלו, ובהינתן שמדובר במחלה עם פוטנציאל לפגיעה בלתי הפיכה עד לעיוורון, המליצו החוקרים לטפל במצבים שקיימים בהם גורמי סיכון נוספים להתפתחות גלאוקומה.
מהם גורמי הסיכון להתפתחות גלאוקומה?
הסיכון עולה עם רמת הלחץ התוך-עיני הגבוהה יותר, קרנית דקה מהממוצע, גיל מבוגר יותר והיסטוריה משפחתית של גלאוקומה.
מהו הטיפול ביתר לחץ תוך-עיני?
הטיפול נועד להפחית את הלחץ התוך-עיני. כיום הטיפול הראשוני הוא באמצעות טיפול בלייזר (SLT), באמצעות טיפול כרוני בטיפות עיניים, ובמידת הצורך גם בניתוח. ההחלטה על הטיפול תלויה במכלול שיקולים בשיתוף הרופא המטפל, בכללם דרגת המחלה, קצב ההתקדמות, התגובה לטיפול והיענותו של המטופל.
גם אם לא ניתן טיפול, האם נדרש מעקב?
כן, בהחלט. כל מי שסובל מיתר לחץ תוך-עיני, בין אם מקבל טיפול ובין אם לאו, חייב להיות במעקב צמוד ורציף אצל רופא עיניים. המטרה היא גילוי וטיפול מוקדמים במקרה של החמרה במצב ופיתוח גלאוקומה. מומלץ ביקור אצל רופא כל 3-4 חודשים ובדיקת שדה ראייה שנתית.
מומלץ לכל אדם מעל גיל 40, ובוודאי לבעלי היסטוריה משפחתית של בעיות עיניים, לבצע בדיקה קבועה אצל רופא עיניים אחת לשנה-שנתיים.
